עיניים כחולות, יש לך.
עיניים כחולות צלולות.
בתור ילדה, פחדתי מהן.
כל פעם שהבטתי לתוך ענייך הרגשתי שאת קוראת אותי.
לא הצלחתי לשקר לך.
זה תסכל אותי.
שנים לא הצלחתי לגבור עליהן.
הן ניצחו אותי.
כל פעם מחדש.
אך יום אחד, בכיתה ה', הצלחתי.
נלחמתי.
ניצחתי.
אומנם היה זה אירוע טיפשי, טיפשי עד מאוד.
אך מאז, התחזקתי.
הצלחתי לשקר לך.
עינייך עדיין נדמו כקוראות אותי, אך חסמתי אותן.
כעט, אני מצליחה לשקר.
אני מצליחה לשקר לכול מי שאני רוצה.
רק כשאני רוצה.
לפעמים, אני משקרת אפילו בלי לשים לב.
והכול,
הכול בזכות העיניים הכחולות.

סיפור אמיתי.
בזכות אחותי, ה'.




























