בהתחלה באנו וסתם הסתובבתי עם חבר טוב שלי. גאי שמו.
הגעתי למצב שסיפרתי לו על מה שעובר עליי. הוא שתק וחיבק אותי.
אחר כך היה אוכל.
לא היה שום דבר שאהבתי. זה שימח אותי. ככה לא היה משהו שיגרה אותי לאכול.
פשוט התיישבתי ליד גאי וחברו הטוב-יונתן.
הדלקנו את המנורה ואמא שלי כול הזמן שאלה אותי '' ***, את לא רעבה?'' ואמרתי לה "לא."
אבל דווקא כן הייתי. הייתי ממש רעבה. לא אכלתי ארוחת צוריים טובה. רק ירקות.
אחר כך פגשתי את הבן דוד של בת המצווה, אורי. הוא היה ממש נחמד. הוא שומע את המוזיקה שאני שומעת, הוא קורא את מה שאני קוראת... זה היה נחמד לשם שינוי. היינו גם עם הבת של חברים שלהם. בחיים שלי לא ראיתי אותה קודם.
זה היה החלק היותר נחמד בערב.
לקראת הסוף גאי ויונתן רצו ואמרו "יש קינוחים!"
כשסירבתי לבוא, גאי הסתכל עליי מוזר, והלך.
בסוף, עליתי על עץ ושכבתי שם.
התחלתי לבכות.
ככה סתם.
לפרוק.
;){kind=link}